עו"ד רן רייכמן – עורך דין משפחה

כאשר ניגשים לדון בתביעת גירושין, בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, בוחנים נושאים רבים וביניהם מזונות אישה. מזונות אלה קיימות בהנחת היסוד בהלכה, כי הבעל אמור לזון את אשתו במהלך הנישואין. כאשר ניגשים לדון במזונות אישה ישנו מושג שכדאי להכיר ונקרא אישה ש"אינה עימו".

מאת: עורך דין רן רייכמן

אישה ש"אינה עימו" היא אישה אשר עזבה את הבית ואת בעלה ללא סיבה מוצדקת. אישה זו יכולה להפסיד את כל מזונותיה המגיעים לה ועל מנת לקבל אותם תצטרך להוכיח שהיה טעם לעזיבה שלה. בשלב הראשון היא יכולה לספק הסבר שמבחינה משפטית נקרא "קל כנוצה" כמו אלימות מצד הבעל, איומים, צו הגנה וכדומה.

בכל מקרה אחר בו האישה רוצה להתרחק מבעלה כי לא טוב לה איתו או ללמדו לקח עקב בגידה או התנהגות כזו או אחרת, יהיה מומלץ שלא תעזוב את הבית בפזיזות כי מעשה כזה יכול להביא לשלילת המזונות. על מנת לעשות זאת בצורה שתועיל לאישה מבחינה משפטית ונפשית עליה להיוועץ בעו"ד לענייני משפחה ולגבש במסגרת אסטרטגיה כוללת.

המושג מזונות הנו מושג מורכב וכולל סוגים שונים של מזונות במקרים של הליכי גירושין – מזונות אישה, מזונות ילדים, מזונות זמניים, מזונות משקמים וכדומה. במקרים רבים אישה זכאית למזונות מבעלה במקרה של גירושין אך יש מקרים בהם זה לא כך. 

מאת: עורך דין רן רייכמן

בהלכה אישה עובדת נקראת אישה שמזונותיה תחת מעשה ידה, כלומר היא מסוגלת להשתכר מבחינה כלכלית. כלומר על פי הרבנות מי שעובדת אינה זכאית למזונות. עם זאת, לא תמיד הדבר יהיה כך מפני שיהיו הרבה מקרים בהם האישה תצליח להוכיח שרמת החיים אליה התרגלה, נפגמה.

במצבים אלו תוכיח האישה כי ההשתכרות שלה הייתה למעשה דמי כיס. במקרה שכזה יפסוק בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה לטובתה. ההצדקה נעשית על סמך הכלל כי אין לחייב אישה לעבוד ובית המשפט ואם היא החלה לעבוד לצורך ההליכים המשפטיים, קיימים שורה של מקרים בהם ביהמ"ש קבע כי התנהגות מעין זו הנה התנהגות בחוסר תום לב ועלולה לפגוע במזונותיה.

במסגרת התכנית "שאלה משפטית" שחזרה אל לוח השידורים, ראיין עורך דין רן רייכמן את עו"ד זהר רון על תביעת גירושין בין שני בני זוג שבמרכזו בתם הפעוטה. העניין במקרה זה נובע מכך שבני הזוג משתייכים לאחת המשפחות העשירות בישראל, מה שהביא את סכום תביעת המזונות של האישה עבורה ועבור הבת לכ-100 אלף ש"ח בחודש.

"זה סכום לא שגרתי, אבל הוא מסתמך על ההוצאות שלהם מדי חודש. זו משפחה שמחזיקה סוללת עובדים, צי מכוניות, בריכה וכל מיני דברים שעולים המון כסף", סיפרה עו"ד רון המייצגת את האם והבת. לאחר מכן שאל אותה עו"ד רן רייכמן: "הבנתי שהילדה מתקלחת במים מינרלים, הייתי מרים גבה על תביעה מסוג כזה – מה היא יודעת לגבי מקלחת במים מינרלים?". רון השיבה: "הדבר החשוב הוא טובת הילד, שייפגע כמה שפחות מהקרע בין ההורים. הילדה הזו רגילה שמלווים אותה 24/7 באמצעים שעולים המון כסף. זה לא מפריע להורים להחזיק את זה, מכיוון שהם מסוגלים לכך". להמשיך לקרוא ←

חוק יחסי ממון חל על אלו שנישאו לאחר 1 בינואר 1974. על פי החוק, מסביר עו"ד רן רייכמן, כל הרכוש שצברו בני הזוג תוך כדי הנישואין ייחשב רכוש משותף של שניהם – וזאת מלבד רכוש שאיתו הגיעו הצדדים לקשר הנישואין ו/או מתנות וירושות שקיבלו תוך כדי קשר הנישואין. אבל מה קורה כאשר ישנם שני בני זוג שבוחרים לא להינשא?

עו"ד רן רייכמן – ידועים בציבור (photostock)

עו"ד רן רייכמן מספר מניסיונו, כי קיימים כיום לא מעט זוגות שלא מתחתנים, אך עדיין חיים יחד ומנהלים חיים משותפים לכל דבר. חוק יחסי ממון שהוזכר לפני כמה שורות אינו מתייחס לזוגות האלו, אלא רק לנשואים או לזוגות שעומדים לבוא בברית הנישואין. נראה, כי על אף שהחוק לא מתייחס לבני זוג שאינם נשואים, לאור הפסיקה של בית המשפט העליון, אין אפליה לרעה של ידועים בציבור, בהשוואה לבני זוג נשואים או לקראת נישואין. להמשיך לקרוא ←

כל אחד מבני הזוז יכול להגיש בקשה לתביעת פירוק שיתוף, עוד לפני פקיעת הנישואין, גם לאחר החידושים שנערכו בחוק יחסי הממון. למעשה, סברה זו אף מתחזקת לאחריהם וכיום ניתן לעתור לאיזון רכוש לאחר שנה מהרגש בו הוגשה תביעת הגירושין. 

ידועים בציבור

כמו כן, עורך דין רן רייכמן מציין כי ניתן לעתור לאחר שנה מהרגע ב הוגשה תביעה רכושית, או שבני הזוג כבר לא יחד גם אם הם מתגוררים באותו בית.  במנותק מכך יכולים בני הזוג לבקש פירוק שיתוף ובתי המשפט ובתי הדין הרבניים יכולים לעכב זאת אם לילדי בני הזוג הקטינים לא נמצא הסדר מגורים מתאים כולל הסדר ביניים למגורים זמניים.

סעיף זה לכאורה לא מהווה חידוש של ממש אך כיום ביהמ"ש לא ימתין עד שיימצא מדור חלופי של קבע לאישה והקטינים, אלא די במדור חלופי זמני, כאשר בית המשפט יקבע עפ"י שיקול דעתו מהו אותו מדור זמני מתאים.

תביעה לאיזון משאבים בגרסתה הישנה גרמה לפגיעה חמורה ביכולת בני הזוג לאזן את הנכסים המשותפים. החידושים שנוספו לחוק סייעו בהסדרה של אלמנטים מסוימים בהליך הגירושים ובמצבים חריגים. 

עורך דין רן רייכמן מציין כי בחידושים טמונה סכנה גדולה וחזרה לימים בהם בגידה של אישה תהווה עילה לשלילת זכויות האישה. מה שהחוק יוצר הוא מצב של הסלמה במה שנקרה מרוץ הסמכויות והערכאות שבהליכי גירושין, מה שיעניק לבעלים נטייה לקבל יותר כוח בכל הנוגע לסמכויות רכוש.

1. כיום, בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני יכולים לעכב את התביעה עד שמבקש הצו יפקיד כתב הסכמה למתן גט. למרות שחידוש זה יכול לדרבן גבר להעניק גט לאשתו, מצב זה יגרום לאישה לקבל גט אך להפסיד את המזונות שלה.

2. יכול להינתן גם אם רשויות החוק סבורות כי מי שביקש את הצו פועל בתום לב. למעשה, אדם שעומד על זכויותיו לא ייחשב ככזה שלא פועל בתום לב.

מעבר לכך, החידושים בחוק קובעים כי ניתן לאפשר ביצוע של פירוק שיתוף בדירת המגורים, ובנסיבות מיוחדות, חלוקת הרכוש לא תתחלק שווה בשווה אלא על פי חלקים יחסיים שווים. זאת, עד שהאישה שמחזיקה בילדים הקטינים תמצא מדור חלופי.

עורך דין רן רייכמן – פתיחת תיק תביעת מזונות (patpitchaya)

פתיחת תיק תביעת מזונות היא תהליך פשוט יחסית, שכן מדובר בסך הכל במילוי של הטפסים המתאימים ובתשלום האגרה ותו לא. עם זאת, לדברי עורך דין רן רייכמן, מדובר גם בתהליך שהנו בעל השפעה מרחיקת לכת על מגישי התביעה ולפיכך חשוב מאוד שלא לבצע אותו בפזיזות ולהתייחס אליו בקלות דעת. לפיכך, הנה השלבים השונים שיש לעקוב אחריהם בזהירות על מנת לפתוח תיק תביעת מזונות להלן:

• פנייה לעורך דין המתמחה בדיני גירושין – זהו הצעד הראשון והחשוב ביותר. עו"ד רן רייכמן טוען שרק בעזרת סיוע מקצועי של עורך דין מנוסה, המכיר את החוק מאחור ומלפנים, ניתן להימנע מביצוע טעויות שבשלב מאוחר עלולות לעלות לכם ביוקר.
• הכנה של כתב תביעה מסודר – כתב התביעה צריך בראש ובראשונה לכלול את השמות, תאריכי הלידה ומספרי הזהות של כל התובעים ללא יוצא מן הכלל. בנוסף לכך, בכתב התביעה יש לפרט על אודות כל הסיבות בגינן הוגשה התביעה ולפרט בדיוק רב ככל האפשר את הצרכים של כל אחד ואחד מהתובעים. לדברי רן רייכמן, יש לציין בנפרד את הסכום הנדרש עבור כלכלה, ביגוד, הנעלה ועוד. להמשיך לקרוא ←

מניסיונו של עו"ד רן רייכמן, לא אחת לאחר שאחד מהצדדים במערכת יחסים זוגית מגיש תביעת גירושין, מגיש הצד השני תביעה לשלום בית לבית הדין הרבני. באופן עקרוני, מדובר בתביעה שמטרתה למנוע את התפרקות הקשר הזוגי תוך השכנה של שלום בין בני הזוג, אך המציאות מלמדת אותנו שברוב המקרים השימוש בתביעה לשלום בית מיועד למלא מטרה אחרת ולהוות למעשה חלק מהטקטיקה המשפטית.

מדיניות בתי הדין הרבניים

על תביעה לשלום בית – רן רייכמן (David Castillo Dominici)

לפי בתי הדין הרבניים, המכירים היטב את התביעות לשלום בית וזאת משום שאלה שכיחות מאוד, לא באמת ניתן לכפות את קיום התביעה, וזאת כיוון שלא ניתן לכפות על אדם לחיות בשלום עם אדם אחר בזמן שלבו לא מאפשר זאת. עם זאת, מדגיש עו"ד רן רייכמן כי בתי הדין הרבניים בודקים לעומק כל תביעה לשלום בית במטרה להבין אם מדובר בתביעה כנה או שמא מדובר בתביעה שכל מטרתה להשיג עליונות במערכה שנוצרה בין בני הזוג.

במקרים בהם משתכנע בית הדין הרבני כי מדובר על תביעה כנה שבאמת נועדה לשקם ולהציל את מערכת היחסים, ייתכן מאוד כי יוטלו סנקציות מסוימות על הצד שנגדו הוגשה התביעה. כך למשל, בית הדין הרבני יכול להטיל צו איסור יציאה מהארץ על בעל שנגדו הוגשה תביעה לשלום בית, במקרים בהם בית הדין השתכנע כי מדובר בניסיון לברוח מהאפשרות לשקם את היחסים בעזרת טיפול זוגי למשל. מעבר לכך, מפרט עו"ד רן רייכמן שבסמכותו של בית הדין הרבני להמציא צו מניעה על חשבונות הבנק המשותפים וכן להוציא צווי עיקול זמניים על חשבונות הבנק. להמשיך לקרוא ←

מעבר לכך שלבגידת אישה יש השלכה על גובה המזונות, יש לכך גם השלכות על חלוקת הרכוש. בעבר אם אישה הייתה בוגדת בבעלה, הדבר לא היה משפיע כלל על זכותה למחצית הרכוש, אך כיום המצב שונה לאחר שסוגיה זו עברה גלגולים רבים.

מאת: צוות האתר של עו"ד רן רייכמן

בגידת אישה בגירושין (David Castillo Dominici)

הלכה זו שונתה ע"י ביה"ד הגדול שקבע כי במקרה של בגידה, האישה אינה זכאית למחצית מזכויותיו הסוציאליות של בעלה. עם זאת, בג"צ הפך את ההחלטה מכוח עקרון השוויון, ופסק כי בגידה של אישה לא תפגע בזכויות הרכושיות המגיעות לה מבעלה.

לסוגיה זו נכנסה גם הכנסת, שהרחיבה את הסמכויות של בית הדין הרבני במסגרת התיקון ומאפשרת לביה"ד כיום ,יותר מאי פעם ,להפעיל שיקול דעת רחב ביותר שלא לחלק את הרכוש בחלקים שווים בין בני הזוג. לכן, למעשה לביה"ד פתוחה הדרך לשלול מאישה אשר בגדה את זכויותיה השוות ברכוש שצברה עם בעלה במהלך החיים המשותפים.

על כן, ממליץ עו"ד רן רייכמן לאישה להקדים את בעלה ולכרוך את ענייני הרכוש בבית המשפט לענייני משפחה.

גירושין מורכבים מנושאים רבים בעלי משמעות והשלכות כמו הכרעה בגורל הילדים, מי יהיה ההורה המשמורן, מה יהיו הסדרי הראיה בין הצדדים, מה יהיה גובה המזונות וכו'. ככלל, בית הדין הרבני הוא הגוף המוסמך לדון בגירושין אך לביהמ"ש לענייני משפחה יש סמכות מקבילה לדון בנושאים אלו.

מאת: צוות המערכת של עו"ד רן רייכמן

בית המשפט לענייני משפחה אל מול בית הדין הרבני (nirots)

למעשה, מדובר בשתי ערכאות שמובדלות אחת מהשנייה על ידי כך שהאחת חילונית והשנייה דתית, מה שמאפיין את עולם הערכים של כל אחת. באופן זה, יכולות להתקבל באותן נסיבות מקרה תוצאות משפטיות שונות לחלוטין ואף הפוכות. לדוגמא, בית המשפט יחיל את חוק יחסי הממון שקובע כי כל מה שנצבר על ידי בני הזוג במהלך הנישואין הם נכסים משותפים, ללא קשר רישום בטאבו של הנכסים הללו.

לעומת זאת, בית דין רבני יחיל משטר של הפרדה רכושית, כלומר מי ששמו רשום על הנכס, יהיה בעליו. למרות שבית הדין הרבני מחויב להחיל את חוק יחסי הממון על פי פסיקה בג"צ, הוא לא פעם מתעלם מהפסיקה  מה שעשוי להוביל לתוצאות משפטיות הפוכות בינו לבין בית המשפט לענייני משפחה.