עו"ד רן רייכמן – עורך דין משפחה

ביה"ד הרבני וביהמ"ש למשפחה – עורך דין רן רייכמן

בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני הם הסמכות לדיון משפטי בנושאי משפחה. עו"ד רן רייכמן מסביר כי שני גופים אלו כפופים למדינה ולחוקיה, אבל בעוד שבבית הדין הרבני הפסיקה מבוססת על הלכות הדת, בית המשפט למשפחה נחשב ליברלי ובעל גישה חילונית יותר.

תביעות יכולות להיות מוגשות רק אל ערכאה אחת, ולכן בן הזוג שיקדים לגשת לאחד מגופים אלו, 'יזכה' בכך שהתביעה תתנהל בבית הדין שאליו ניגש. עם זאת, מדגיש עורך דין רן רייכמן, כשמדובר בגירושין בין בני זוג יהודים, הסמכות הבלעדית בנוגע למתן גט נתונה בידיו של בית הדין הרבני.

לשני הגופים, הן בית המשפט למשפחה והן בית הדין הרבני, סמכויות דומות בכל הנוגע לפסיקות במזונות, בהסדרי ראייה ובחלוקת רכוש. כפי שבוודאי שמעתם, ההבדלים בגישת הדיון של שני גופים אלו, לעתים באים לידי ביטוי גם בהחלטות המתקבלות בהם.

עו"ד רן רייכמן ערך דיון באולפן שאלה משפטית יחד עם יוסי כהן והאורחת בתכנית, עו"ד שיר-אל נקדימון, בנושא נשים ועולם העבודה. במהלך הדיון ציין רן רייכמן כי לטענתו נושא ההטרדה המינית הוא תחום אפור במישור היחסים בין מעביד לעובדת ונראה שהגישה היא פטרנליסטית ולא שוויונית.

"אם למשל, אני נוהג לבוא לעובדת שלי ולומר לה 'שלום, מה שלומך' בכל בוקר תוך כדי נגיעה בכתף ובעוד שבועיים זה לא ימצא חן בעיניה, אני עלול למצוא את עצמי נאשם בהטרדה מינית, מכיוון שזה תחום אפור", הסביר עו"ד רן רייכמן.

רן רייכמן – מתוך התכנית שאלה משפטית

עו"ד נקדימון השיבה: "אני מהמקצינים בעניין זה. חשוב לומר 'בוקר טוב' בבוקר, אבל זה לא חייב להיות מלווה בנגיעת יד. אפשר לומר לה 'תתחדשי על התספורת', לבין לומר לה 'איך התספורת הולמת אותך' עם הוספת מבט זה או אחר".

בהמשך שאל רן רייכמן אם בתור מעסיק שרוצה להיות מוגן וזהיר, האם עו"ד נקדימון ממליצה לנסח תקנון, ואם כן, מה הוא צריך לכלול. נקדימון השיבה: "יש תקנון לדוגמא בחוק למניעת הטרדה מינית וניתן לאמץ אותו. ישנן חמש הגדרות להטרדה מינית".

במהלך התכנית "שאלה משפטית" שאל עו"ד רן רייכמן את עו"ד יוסי כהן על תופעה, לפיה לטענתו יש ניסיון של בעלי חברות להתחמק מתשלום מס ובמקום לקבל דיבידנדים, הם נוטלים הלוואות בעלים. כהן השיב כי הדבר נכון, אך לא חוקי.

עוד הסביר כהן שהמטרה של כל חברה מסחרית היא למקסם את הרווחים שלה ולחלק אותם לבעלי המניות. התנאים לחלוקת דיבידנד הוחמרו וניתן לחלק דיבידנד רק אם לחברה הפרש רווח אמיתי בדוחות הכספיים. כאשר רן רייכמן שאל אם מדובר ברווח או בהכנסה, הוא נענה שמדובר אך ורק ברווח המותר לחלוקה.

תנאי נוסף לדברי כהן, הוא שכתוצאה מהחלוקה, החברה לא תיקלע למצוקת מזומנים ולחדלות פירעון. עו"ד רן רייכמן שאל לאחר מכן מי מקבל את ההחלטה על חלוקת הדיבידנד ונענה כי בחברה ציבורית הנושא מורכב ממספר הליכים. בחברה פרטית הדבר פשוט יותר, שכן אין הבדל בין הדירקטוריון והאסיפה הכללית.

טוהר המידות ברשויות המקומיות בישראל לא תמיד נקי, במיוחד כאשר מדובר על הבחירות לרשויות שנחשדות לזיופים. חברת הכנסת ציפי חוטבלי התראיינה לתכנית שאלה משפטית עם עורך דין רן רייכמן, שם נשאלה על דעתה על הזיוף בבחירות לרשויות המקומיות.

מאת: עורך דין רן רייכמן – צוות האינטרנט

בתכנית ציין עורך דין רן רייכמן את ההפרשה של הבחירות בבית שמש שהתגלתה במעריב. למעשה,דירה שנתפסו בה 200 תעודות זהות של אנשים ששהו בחו"ל באותו זמן וזייפו אותם. חוטבלי טענה שבחירות כאלו, שהוכרעו על 900 קולות, מצריכות בחירות חוזרות.

כמו כן, ציין עורך דין רן רייכמן כי אבטחת המידע היא בעייתית וכי הוא הזדעזע שהספירה היא ספירה ידנית שיש בה פתח לטעויות אנוש רבות. האם כשישראל נמצאת עכשיו בחזית הטכנולוגיה לא ראוי לעשות את הבחירות ממוחשבות עם אבטחת מידע טובה? לטענה זו השיבה חוטבלי כי גם בפריימריז בליכוד, שהיה אלקטרוני, המחשבים קרסו והיו חשדות וגם בהצבעות האלה.

צפו בעורך דין רן רייכמן בראיון עם ח"כ חוטבלי:

כאשר בית משפט נותן את פסק דינו בדבר מזונות הילדים, או מאשר הסכם גירושין שבמסגרתו נקבעו מזונות הילדים, הוא מנסה לצפות מה יהיו צורכי הילדים מחד ויכולות האב מאידך, לאורך השנים העתידיות. עורך דין רן רייכמן מסביר שיחד עם זאת, השופט לא ניחן ביכולות נבואיות כמובן, והמציאות לעתים קרובות משתנה ומחייבת בחינה מחדש של סוגיית המזונות. לצורך כך, עומדת לרשות האב הזכות להגיש תביעה להפחתת מזונות.

נקודת המוצא – שינוי נסיבות מהותי

עורך דין רן רייכמן – על הפחתת דמי המזונות (photostock)

נקודת המוצא של פסיקת בתי המשפט בארץ, הנה כי על האב להראות ולהוכיח כי חל שינוי מהותי של הנסיבות, אשר מצדיק הפחתה של מזונות הילדים. על מנת שבית המשפט יקבל תביעה להפחתת מזונות, מציין עו"ד רן רייכמן כי יהיה על האב להצביע על שינוי שלא היה צפוי בעת קבלת ההחלטה הראשונה על מזונות הילדים, או על נסיבות שהן מעבר לכך.

ואכן, אחת הסיטואציות שמעוררת בדרך כלל את המחלוקות הקשות ביותר בפני בית המשפט בתביעות להפחתת מזונות, היא טענה של האב כי נישא בשנית ונולדו לו ילדים נוספים במסגרת נישואיו החדשים. עו"ד רן רייכמן מסביר כי הנטייה הכללית של בתי המשפט במקרים אלו היא לפסוק כי מדובר בהתפתחות צפויה למדי בחייו של האב, אשר ניתן היה לחזותה מראש בעת פסיקת המזונות המקורית, ולכן אין מקום להפחית את המזונות בעקבותיה. להמשיך לקרוא ←

בתכנית שאלה משפטית עורך דין רן רייכמן מציג מקרה, בו זוג הנשוי 4 שנים הגיע להסכם גירושים בו הבעל מקבל את הזכויות על הדירה שהביא לנישואין. האישה הגישה תביעה לשלום בית כדי להישאר בדירה ולמעשה מעכבת את התהליך. בית הדין הרבני לא רוצה לחייב אותה בגט ומונע מבית המשפט לענייני משפחה להגיש הסכם פירוק שיתוף. עורך דין רן רייכמן ממליץ לבעל להמשיך לנהל בבית הדין הרבני את התיק ולהראות שזו תחבולה.

צפו בעורך דין רן רייכמן מסביר על הסוגיה:

גבר העלה שאלה בתכנית "שאלה משפטית" הנוגעת להסדרי הראיה. למעשה, הגבר נתון למצב בו האישה מונעת ממנו לראות את בנו למרות הסדרי ראיה שנקבעו בבית המשפט.

עורך דין רן רייכמן מסביר שהאם למעשה עושה פשע בכך שמפרה את פסק הדין והגבר יכול ללכת למשטרה ולהגיש תלונה. במידת הצורך ניתן אף להגיש תביעת בזיון בית משפט ואז ניתן להטיל סנקציות כלכליות ואפילו מאסר, בטענה שטובת הילד נפגעת.

צפו בקטע מהתכנית שאלה משפטית:

לעתים קרובות מתרחשים מצבים שבהם יש להוכיח אבהות באמצעות בדיקת רקמות, אשר משווה את מטענו הגנטי של האב לזה של הילד והאם. לדברי עו"ד רן רייכמן, את הבדיקות הללו שאינן פולשניות, ניתן לבצע מדגימת שיער או רוק, ובימינו הרשות השופטת יכולה להורות על קיומן באמצעות צו מיוחד הניתן דרך בית המשפט לענייני משפחה.

יחד עם זאת, ייתכנו מצבים בהם יסרב האב לביצוע בדיקות אלה, ולסירוב יש משמעותיות משפטיות שחשוב להכיר. עו"ד רן רייכמן עם ההשלכות של סירוב לבדיקת אבהות.

בדיקת אבהות בעידן המודרני

בדיקת אבהות – המשמעות של סירוב – עו"ד רן רייכמן (Ambro)

בחברה המתירנית של ימינו, סוגיית הוכחת האבהות מעלה מחלוקות רבות מבחינות משפטיות, כלכליות והלכתיות. חוסר ודאות לגבי אבהות על ילד נובעת מסיבות שונות, אשר הנפוצות שבהן קשורות בבגידות או בהולדת ילד מחוץ למסגרת הנישואין.

הצורך לבצע בדיקת אבהות, מסביר עו"ד רן רייכמן, נובע מההכרה או אי ההכרה של אדם מסוים כאבי הילד. הכרה זו משנה את חובותיו של האדם כלפי הילד, כגון תשלום מזונות וסיוע בגידולו, וכמו כן משפיעה על מעמדו של הילד כדוגמת היותו ממזר או פסול חיתון. כפועל יוצא מכך, לעתים מסרבים הנטענים לאבהות לבצע בדיקות אלה, בין אם בשל החשש להכיר בילד על המחויבויות וההשלכות האישיות, ולהיפך – משום החשש לגלות שהילד אינו שלהם.

משמעות הסירוב לבדיקת אבהות להמשיך לקרוא ←

עו"ד רן רייכמן ועו"ד כהן בהמשך לכתבתה של העיתונאית מירב בטיטו העוסקת בילדה שחוותה התעללות מינית שבוצעה נגדה על ידי מטפל שאליו הייתה נוהגת ללכת, עולה דיון מרתק העוסק במידת המהימנות של עדות הניתנת על ידי ילדים.

עורך דין רן רייכמן – התעללות מצד המטפל.
freedigitalphotos/Ambro

מכיוון שילדים, פעמים רבות, במיוחד בגילאים הקטנים יותר, מתקשים להבדיל בין מציאות לדמיון, ישנו קושי רב להוכיח כי עדותם בדבר פגיעה מינית שבוצעה כנגדם היא אכן אמיתית.

במקרה הספציפי שבו עוסקת כתבתה של מירב בטיטו, התיק לבסוף נסגר כתוצאה מהעדר ראיות מהותיות מספיק בכדי להאשים את אותו מטפל בתקיפה מינית.

המסקנה אשר עלתה פה אחד בין עו"ד רן רייכמן ושאר חברי הפאנל היא כי יש למסד בחקיקה את התקנתן של מצלמות ותיעוד של כל מהלך הטיפול במצלמות אלו.

במסגרת התכנית שאלה משפטית, שאל עו"ד רן רייכמן את עו"ד גיא דיין, היועץ המשפטי של התנועה לחופש המידע, מהי התנועה ומה מטרתה. דיין השיב שהמטרה העיקרית של התנועה היא קידום חוק חופש המידע, קידום עקרון השקיפות בישראל, חשיפת מידע שמוחזק אצל רשויות המדינה, משרדי הממשלה, העיריות והרשויות הציבוריות.

עורך דין רן רייכמן שאל, בהשראת נשיא ביהמ"ש העליון בעבר, אהרון ברק, אם מותר לדעת הכל והכל שקיף. עו"ד דיין השיב שהכל שקיף, למעט חריגים: "לא הכל חסוי למעט חריגים. קודם כל, החוק מגביל את נושא שחרור המידע, פרסומו וכו'. אנחנו מנסים להתיר את הרסן ולאתגר את מערכות החוק והמדינה, כדי שתשתף את הציבור במידע המוחזק על ידה. לדעתי אין מספיק חשיפה בנושאי ביטחון".

לאחר דיון קצר, שאל עו"ד רן רייכמן מה יעזור לתנועה לחופש המידע לדעת כמה מרוויח הרמטכ"ל או ראש המוסד. עו"ד דיין ציין כי העניין הוא לא מה אדם כלשהו יעשה עם המידע: "אנו מנסים ליצור מדיניות לפיה המידע ישוחרר באופן אוטומטי, אלא אם יופעל סייג שאוסר על שחרור המידע. בעניין זה הגשנו יותר מעתירה אחת. אנחנו לוקחים את הסירובים ממשרדי הממשלה והרשויות, באים לבית המשפט ואומרים שאין סיבה ממשית לאי מסירת המידע ולאי חשיפתו".