עו"ד רן רייכמן – עורך דין משפחה

הדס שטייף מגלי צה"ל התארחה בתכנית "שאלה משפטית" בהנחייתם של עו"ד רן רייכמן ועו"ד יוסי כהן, וסיפרה על סטטוס בפייסבוק שפרסמה, וחשף את פרשת עמנואל רוזן.

"משהו לחץ לי על הבלוטות הרגישות ביותר", הסבירה שטייף מדוע היא פרסמה את הסטטוס. עו"ד רן רייכמן שאל לגבי הפלטפורמה שבה נעשתה הפנייה: "הפנייה נעשתה בפלטפורמה פומבית שכל הציבור קורא, ויכול בטעות לסבור שמדובר באדם מסוים". שטייף הסבירה שהיא לא פרסמה את שמו של רוזן משום שהיא חשופה לתביעת דיבה. נשות התקשורת לטענתה, לא רצו להגיש תלונה במשטרה.

עו"ד רן רייכמן – שאלה משפטית

"מפרסום הפוסט קיבלתי מבול עדויות נשים שכתבו אליי למייל הפרטי סיפורים מסמרי שיער עליו ועל אחרים", טענה שטייף. עו"ד רן רייכמן הסביר שבמקרה של הטרדות מיניות ומעשים מגונים, יש קריאה לנשים להתלונן ולא לפחד. לדבריו, הוא היה מצפה מהאורחת באולפן לקרוא לאחרות להתלונן. לדבריה, היא אמרה את המסר שהייתה צריכה להגיד.

לסיכום שיתף עו"ד רן רייכמן מה דעתו בסוגיות של תלונות מאוחרות על אדם: "אני מסתייג מהדרך המושרשת כאן. לא יכול להיות מצב שיעברו שנים רבות, שבהן לא תוגש כל תלונה נגד אדם שביצע מעשה כזה או אחר. יש תחושה של סיכול פוליטי ממוקד. אם מישהי נפגעת, היא צריכה לפנות למשטרה".

עו"ד רן רייכמן אירח יחד עם יוסי כהן בתכנית שאלה משפטית את דניאל יובל, הנער שאיבד את רגלו מפיצוץ מוקש ברמת הגולן. במהלך הראיון הסביר דניאל כי השטח שבו אירעה הפציעה הקטלנית לא היה מגודר ולא היו במקום תמרורים או גדרות.

דניאל הסביר כי הוא מעוניין להעביר חוק לפיו יבוצע פינוי מוקשים בכל רחבי הארץ, במקומות המאושרים על ידי צה"ל. בהמשך הסביר עו"ד רן רייכמן כי עד לפני החוק, היו קיימים מוקשים רבים הפזורים ברחבי הארץ, אפילו במקומות לא מגודרים ומסומנים, והציבור עלול היה להיפגע. לדבריו הוסיף האורח באולפן כי מדובר במקומות המיועדים לטיולים ובהם אין צורך במוקשים.

לסיכום שאל עו"ד רן רייכמן את דניאל אם משהו השתנה אצלו בעקבות הפציעה, וזה השיב כי הוא נעשה בוגר יותר, אבל נותר אותו אדם. המסר שביקש דניאל להעביר הוא שצריך להאמין ואפשר לעשות הכל. "תמיד ידעתי שאחזור לשחק כדורגל. מבאס להרכיב את התותבת, אבל זה בסדר. המדינה מתקצבת אותי, אבל לא תמיד ולא בכל מה שצריך", הוא סיכם.

בשנים האחרונות פונים יותר ויותר זוגות המצויים בהליכי גירושין לקבלת משמורת משותפת על ילדיהם, וזאת כדי לגדלם ולחנכם באופן שווה. גישה זו, לטענת עורך דין רן רייכמן, מעמידה בסימן שאלה את הסדרי המזונות הנהוגים כיום, ומהווה פתח לדיונים ולפסקי דין שונים בנושא.

תשלום דמי המזונות המקובל בישראל

עורך דין רן רייכמן – משמורת משותפת ומזונות (nuchylee)

דמי המזונות במדינת ישראל נשענים על הדין העברי, שקובע כי חובתו של האב לשאת בנטל מזונות ילדים קטינים עד גיל 15. מגיל 15 ועד גיל 18 ייקבעו מזונות הילדים על פי דין צדקה בהתאם ליכולתם הכלכלית של שני ההורים, אם כי לדברי עו"ד רן רייכמן, לרוב האב נושא בנטל דמי המזונות עד בגרותו של הילד.

גישה זו חלה גם לגבי משמורת משותפת, בה למרות אחריותו הזהה על הילד, שכוללת גם את הוצאותיו השונות, האב עדיין נדרש לשלם דמי מזונות. יחד עם זאת, בחלק מהמקרים בית המשפט מראה גמישות לגבי גובה דמי המזונות.

גובה דמי מזונות במשמורת משותפת להמשיך לקרוא ←

רבים מקרב הציבור נוטים לחשוב כי הליך פשיטת רגל פוטר אדם מתשלום דמי מזונות לילדיו. סברה זו נובעת מהוראות פקודת פשיטת רגל, הקובעות כי מרגע שאושר צו כינוס, ניתנים צווי עיכוב עבור כל הליכי הגבייה המתנהלים כנגד החייב. ואולם, לדברי עו"ד רן רייכמן, חשוב להבין כי הוראה זו אינה כוללת פטור מתשלום דמי מזונות עבור קטינים, וזאת מתוך מטרה לשמור על זכויות הילדים.

דינם של מזונות שכבר ניתן עבורם פסק דין

עורך דין רן רייכמן (David Castillo Dominici)

אם בעת הליך פשיטת רגל כבר קיים פסק דין למזונות, החייב נדרש לשלמם. חוב דמי מזונות, מדגיש עורך דין רן רייכמן, מקבל עדיפות על פניהם של חובות נוספים. עורך דין רן רייכמן מוסיף, כי גם אם יקבל החייב צו הפטר הפוטר אותו מתשלום חובותיו, צו זה אינו יכול לגבור על תשלום דמי המזונות.

על מנת להיות זכאים לקבלת חובות של תשלומי מזונות, על הנושה להגיש תביעה עד חצי שנה ממועד כניסתו לתוקף של צו הכינוס. כמו כן, יש להגיש לבית משפט מחוזי בקשה להסדר המשך תשלומי דמי מזונות שוטפים. בהסדר, מציין עורך דין רן רייכמן, ייקבע גובה דמי המזונות בהתאם לפסיקה של בית דין רבני או בית משפט לענייני משפחה. להמשיך לקרוא ←

אל עו"ד רן רייכמן הגיעה שאלה מצופה בתכנית שאלה משפטית בערוץ 2. לדבריה, היא נישאה לפני שמונה שנים ויש לה ולבעלה ארבע בנות. הבעיה היא לטענתה שהבעל "עצלן", אינו מפרנס את המשפחה בכבוד ואין ביטחון כלכלי בחייהם. לאחרונה, החלה הצופה לחשוב על גירושים. לדבריה, בעלה חש שהיא מתרחקת ממנו וכמו כן הוא מתרחק ממנה. השניים לא ישנים יחד ולא משוחחים. השאלה היא אם יש לאישה עילה לגירושין.

עורך דין רן רייכמן תיאר בפשטות את המצב: "הצופה מתארת מצב עובדתי שבו ישנה התרחקות בינה לבין בעלה, הוא לא זן אותה והם ישנים בחדרים נפרדים".

לדבריו של עו"ד רן רייכמן, יש להיזהר בתיק כזה, מכיוון שלא כל תיק שרוצים שיסתיים בהסכם, אכן מסתיים כך. "היא עלולה למצוא את עצמה במצב של מפח נפש, לאחר שבעלה הקדים אותה במירוץ הסמכויות. השאלה היא מי עזב את חדר השינה. אם האישה עשתה זאת, היא לכאורה מורדת, אך אם ההפך הוא הנכון, בהחלט יכולה להיות עילת גירושין. מעבר לכך, היא חושדת שיש לו קשר עם אישה אחרת. אם היא תוכיח זאת, ניתן להכריז עליו מורד וישנה עילת גירושין".

בתכנית שאלה משפטית מסביר עו"ד רן רייכמן כי בבית הדין הרבני יש חוקים מחמירים עבור אישה שעוזבת את הבית, אשר נחשבת לאישה מורדת. אישה כזו לא זכאית לזכויות שלה כמו הזכות לכתובה ולמזונות. אך ישנה פסיקה שקובעת שאם האישה מספקת ראיות שמוכיחות שהייתה לה סיבה לעזוב היא מקבלת את זכויותיה בחזרה. עורך דין רן רייכמן מסביר שמספיק שהיא תראה נימוק קל כנוצה, אשר יהווה בסיס מוצדק לעזיבתה את הבית.

צפו בחלק מהתכנית:

עד לאחרונה קבעה חזקת גיל הך שמשמרות על ילדים מתחת לגיל 6 יינתנו לאם. זאת, מלבד במקרים ומצבים חריגים בהם בית המשפט קובע שיש לפעול אחרת, בעיקר בגין חוסר כשירות האם והתאמתה לגידול הילדים. יחד עם זאת, בעקבות עבודתה של ועדת שניט, עלתה בימינו הצעת חוק חדשה המגדירה מחדש את חזקת הגיל הרך לגיל שנתיים.

שינוי מגמות חזקת הגיל הרך בעולם

עורך דין רייכמן מציין כי חשוב לדעת כי שינוי במגמות חזקת הגיל הרך מתקיים במרבית מדינות העולם המערבי כבר עשרות שנים. שינוי זה נוצר עקב תפיסות חברתיות של שיווין בין המינים, שבמדינות רבות הובילו להעדפת משמרות משותפות, ולביטול חוק חזקת הגיל הרך. כמו כן, התמורות מתבטאות בבחינת כל מקרה לגופו בהתאם לעיקרון טובת הילד, כפי שהוגדרה על ידי אמנת האו"ם לזכויות ילדים.

סיבות לשינוי בגישת חזקת הגיל הרך

השינוי בחזקת הגיל הרך החל להתהוות בישראל בעשור האחרון, עקב עתירות פרטיות לשינוי חוק חזקת גיל הרך. כמו כן, עקב קביעת בית המשפט העליון משנת 2000 המחלקת את האחריות על גידול ילדים באופן שוויוני בין שני ההורים, בהתאם לתפיסת המשפחה המודרנית. כתוצאה מהליכים אלו הורתה המדינה בשנת 2005 על מינוי ועדה מיוחדת בראשותו של פרופסור שניט, אשר בחנה את נושא חזקת גיל הרך והאחריות ההורית בעת גירושין.

המלצות ומסקנות ועדת שניט

המלצותיה הראשונות של ועדת שניט היו לבטל את חזקת גיל הרך. זאת, בהתאם לתפיסת אמנת האו"ם לזכויות הילד שמדינת ישראל מחויבת לה, ולאור המסקנה שטובת הילד מעוגנת במערכת יחסים סדירה ותקינה של שני ההורים.

הצעת חוק חזקת גיל הרך והביקורות עליה

בשנת 2013 התקבלה הצעת החוק של שרת המשפטים ציפי ליבני, לשינוי חוק חזקת הגיל הרך לגיל שנתיים. הצעת החוק מבוססת על מסקנות ועדת שניט ומציעה למעשה גרסת פשרה. השינוי התקבל בביקורת קשה מצד ארגוני נשים שהתנגדו לשינוי החוק הקיים, בטענה שמדובר בצעד שיבליט את הפערים הכלכליים בין נשים לגברים, ויגביר את המאבקים המשפטיים בגין משמורות ילדים. כמו כן, חלק מארגוני הגברים מחו על הצעד ודרשו את ביטולו המוחלט של חוק חזקת גיל הרך, בטענה כי בפועל אינו מתיישב עם תפיסת מערכת המשפט.

מאזינה שהתקשרה לתכנית שאלה משפטית, על מנת להיוועץ בשירותיו של עו"ד רן רייכמן, סיפרה כי כרגע קיים בינה ובין בעלה פסק דין מתוקן, שהוא למעשה הסכם מזונות שנחתם ביניהם וקיבל תוקף משפטי.

המאזינה מציינת שבגלל שבהסכם אשר נתחם ביניהם, לא נכללו תשלומי מדור, האם ניתן יהיה לתבוע אותם באופן רטרואקטיבי?

עורך דין רן רייכמן מסביר כי לא ניתן לתבוע מדור רטרואקטיבית, אבל מכיוון שבית המשפט לא דן במזונות האמיתיים להם זקוקים הילדים, הסכם המזונות העצמאי לא חל עליהם והם רשאים להגיש תביעת מזונות עצמאית. כמו כן, האם יכולה להגיש תביעה רטרואקטיבית על הוצאות שהיו לה בעבר.

צפו – עו"ד רן רייכמן מדבר על הסוגיה המעניינת ב"שאלה משפטית":

בתכנית שאלה משפטית דן עו"ד רן רייכמן במקרה חריג בו בית המשפט בירושלים חייב אם, שהוציאה צו עיכוב יציאה מהארץ לגרוש שלה, בתביעה של 18 אלף ש"ח. 

הסיפור הוא כזה: הזוג נישא בשנת 2001, הביא ילד לעולם והתגרש בשנת 2003. לאחר מכן הכיר האב בת זוג אחרת ועבר להתגורר עמה בפינלנד. בשנת 2010 הגיע האב לחופשה בארץ והאם מיהרה להוצאה לפועל, במטרה לגבות חוב מצטבר על סך 768 ש"ח. ראש ההוצאה לפועל הוציא צו עיכוב יציאה מהארץ, אך זה לא נמסר לאב על ידי האם והוא גילה זאת רק בשדה התעופה.

בתגובה לכך, תבע האב בחזרה את האם על כך שעיכבה אותו וגרמה לו לאבד ימי עבודה. במהלך המשפט התברר כי האם לא יידעה את ראש ההוצאה לפועל, שבהסכם המזונות האזרחי של בני הזוג, אחותו של האב הייתה חתומה כערבה ואף הפקידה ערבות לצורך אבטחת מזונות וכן, שהאב משלם מזונות כדרך קבע, באמצעות הוראת קבע.

על כן, מסביר עו"ד רן רייכמן פסק בית המשפט לענייני משפחה כי האם פעלה בחוסר תום לב וחייב אותה ב-18 אלף ש"ח.

צפו בעורך דין רן רייכמן מסביר על הסוגיה בתכנית שאלה משפטית:

במסגרת התכנית "שאלה משפטית", השיב עורך דין רן רייכמן לשאלה שהגיעה לאולפן. מדובר בגבר שנישא לפני 15 שנים לאשתו, בעוד היא בת 18 והוא בן 30. לאחר שנולדו שלושה ילדים לזוג, החלו מריבות בין השניים. הבעל חשב שיש לגדל את הילדים תחת אוהלה של תורה וניסה לשכנע אותה לשמור שבת ולהכשיר את המטבח. היא סירבה לכל ההצעות האלה, מה שהוביל לגירושי השניים.

לטענת הבעל, הוא ויתר על משמורת ומשלם מזונות בגובה 4,500 ש"ח בחודש, בנו הגדול נכנס לפנימייה צבאית והבעל מרגיש שהוא משלם הרבה מעבר למה שצריך. בנוסף, לדבריו משכורתה של גרושתו כפולה משלו, והוא מעוניין לדעת כיצד ניתן להפחית את דמי המזונות. להמשיך לקרוא ←